(או: נסיונות דיסטופיים בגימיני) סצנה: **מסוע הלחם בחדר האוכל. יום שאין לו מספר.** הכל מתחיל ומסתיים בטוסטר התעשייתי. זה עם המסוע הרציף, הכסוף, שפולט חום של גיהינום קטן אל תוך האוויר הממוזג מדי של חדר האוכל. שעה 07:42. אתה עומד בתור. לפניך אישה עם חלוק רחצה לבן של המלון, שעליו רקום "אואזיס" בחוט זהב שהתחיל להיפרם. היא נועלת כפכפי גומי דקים, אלו שמקבלים בספא. היא נועלת אותם כבר שמונה חודשים. העקבים שלה השחירו, אבל היא לא שמה לב. אף אחד כבר לא שם לב. אתה מניח שתי פרוסות לחם אחיד