אסון ה7.10 הביא לפינוי מיידי והמוני של תושבי עוטף עזה, ובכללם תושבי שדרות והמועצות האזוריות - לכל רחבי הארץ.
עין בוקק היה הקיצוני שבהם: מתחם מלונות בקצה המזרחי של המדינה, בו אולי נפשו אורחים מהארץ ומהעולם, אך מעולם לא גר בו אף אחד.
12 אלף תושבים חדשים, חלקם המומים, חלקם יחפים, הגיעו לריזורט מוקף שיש, והתגוררו בו, ללא תכנון, לפחות חמישה חודשים.
מהיום הראשון בו הגעתי להתנדב בעיר המפונים של ים המלח, הבנתי שזה אולי הניסוי החברתי הגדול ביותר שהתקיים במדינת ישראל מאז הקמתה.
איך הופכים אלפי אנשים, חלקם הגדול חולקו באופן אקראי בין המלונות, לקהילות? איך הם מוצאים עזרה? אילו קשרי ידידות נרקמים בין האנשים, ואילו לא? איך מתקבלות החלטות, ומי מקבל אותן?
ים המלח ריתק אותי. הכרתי כמעט כל גוף שנכנס לשם. שוחחתי עם תושבים, בעלי תפקידים, מתנדבים. ראיתי מה קורה שם כל יום ביומו.
מהר מאוד הפכתי לרכז המתנדבים של שדרות בים המלח, ואז לאחראי על הבריאות, התחבורה, התעסוקה, ההשכלה - של אלפי אנשים.
בהרצאה אספר על מוסדות שהייתי מעורב בהקמתם ובניהולם: ספריית ים המלח, הבית ליוצרים בים המלח ומכללת הפופ אפ של ים המלח, לצד רגעים יפים שהייתי עד להם ואנשים טובים שהכרתי בשעתם המורכבת.
כחובב עירוניות מושבע, נשאל גם: כיצד מייצרים עירוניות חדשה בתנאים כאלה? איפה כיכר העיר? כיצד משמרים את הזהות המקומית? כיצד נבדלים תושבי שדרות-ים המלח מתושבי שדרות-נתניה? איך הפכו המלונות לשכונות, הלובי לכיכרות, התושבים לקהילות ו-14 מלונות לעיר עצמאית, דינמית ומאפשרת?
מעניין? דברו איתי, אורן עמית 050-6662490
ההרצאת מאושרת בתכנית "משיב הרוח" של משרד התרבות והספורט בתחום הספרות
עופר סלע, מנהל ספריית ערד
אורן עמית מביא להרצאה את האנרגיה והמרץ שמאפיינים את עשייתו לאורך השנים. בחכמה, בזהירות וברגישות נותן אורן מבט ייחודי על הקמת 'עיר המפונים' בים המלח. אורן היה שם מהיום הראשון, תחילה כמתנדב ובהמשך כנציג עיריית שדרות. ההרצאה מספרת על הבלבול הכעס, הפחד והעצב של המפונים הפוגשים את מוסדות המדינה. מתוך הכאוס צמחו מנהיגים מקומיים, אזרחים, מתנדבים שנאלצו להתמודד עם אתגרים שאיש לא דמיין: קנאה בין מפונים "איזה מלון הכי שווה", איך פותחים בית ספר בלובי של מלון, איך מקימים ספרייה בקניון, איך מתארגנים לביקור בבית שננטש.
הרצאה מרתקת המספרת את סיפורה של תקופה וסיפורה של החברה הישראלית.